שלום, אני נוסעת

לא תיארתי לעצמי שאצליח להתגעגע כל כך לתל אביב ב5 חודשים. החברים, המשפחה, האוכל, השפה שלי – הלב שלי נשאר בתל אביב! את הפוסט הזה תכננתי לפני מס' שבועות וכמובן שהוא נכתב בדקה האחרונה לפני שאני צריכה לצאת מהבית, כי אם לא התרוצצתי כמו מטורפת בבית בזעקות שבר שאני לא ארוזה ולא מוצאת כלום, זאת […]

קרא עוד

Worst January Ever

ינואר היה חודש אכזרי במיוחד. הוא התחיל באופן חיובי, חזרתי להתאמן בקביעות, הפסקתי לשתות אלכוהול, החשק לכתוב חזר וההלם מהמעבר ותחושת התלישות קצת נרגעו. הכל נראה טוב יותר וראיתי את עצמי מסכמת את החודש הראשון של השנה החדשה כמוצלח, בתקווה שיעיד על השנה שתהיה. ואז פרצו לי לבית. נעדרתי שעה בסך הכל. בשעה המסכנה הזאת […]

קרא עוד

Lash Bash

בפוסט הקודם התייחסתי לדוגמית חביבה של מסקרה של שאנל, שלא סיפקה ביצועים מי יודע מה. אבל הדוגמית הקטנה הזו שכנעה אותי שזאת הדרך הטובה ביותר לנסות מסקרות, בעיקר יקרות יותר, ככה מתאכזבים קצת פחות. בשדה התעופה המשעמם של רומא נתקלתי בדוכן חביב של חברת Benefit ובו ערכות  עם מגוון מוצרים מוקטנים  במחיר של קצת יותר […]

קרא עוד

Do you really need Chanel?

מותגי יוקרה מסובבים את העולם כולו. כולם רוצים פיסה מהעושר, מהאלגנטיות ומהפנטזיה. שוק הזיופים חי טוב מאוד בזכות ארנקים לא מספיק מלאים והרצון להרשים. וגם אני מריירת לי על תיקים יוקרתיים (לא, מייקל קורס זה לא יוקרתי), נעליים שעולות כמו שכירות חודשית בשד' רוטשילד ותכשיטים מסנוורים. אבל לא נולדתי קרדשיאן ואין לי מושג איזה ג'וב […]

קרא עוד

Back in business

זאת קלישאה איומה להתחיל פוסט בלהגיד כמה זמן ישבתי מול מסך ריק וחשבתי איך לפתוח אותו. ברגעים כאלה אני תמיד מדמיינת את עצמי מינימום דר' גריי (או קרי ברדשאו ברגעים של חישה קשה) במונולוג מלא תובנות ותחכום. בתחום התובנות כמו תמיד אין לי מה להציע והתחכום… מה איתו? עברתי לאיטליה לפני חצי שנה. עדיין מסתגלת, […]

קרא עוד