שלום, אני נוסעת

לא תיארתי לעצמי שאצליח להתגעגע כל כך לתל אביב ב5 חודשים. החברים, המשפחה, האוכל, השפה שלי – הלב שלי נשאר בתל אביב!
את הפוסט הזה תכננתי לפני מס' שבועות וכמובן שהוא נכתב בדקה האחרונה לפני שאני צריכה לצאת מהבית, כי אם לא התרוצצתי כמו מטורפת בבית בזעקות שבר שאני לא ארוזה ולא מוצאת כלום, זאת לא באמת חופשה. אז כדי לעזור לעצמי לוודא שהכל באמת ארוז ולא שכחתי שום דבר חושב בבית, בואו לראות מה אני אורזת בתיק שעולה איתי לטיסה.
הטיסה לישראל מרומא לא ארוכה במיוחד ואין לי שום צורך לארוז תיק ענק, פלוס רציני למבולבלת כמוני. עכשיו כשאני רגילה לטיסה ויודעת מה הם הדברים שאני זקוקה להם, יכולתי גם לבחור תיק גב בגודל המתאים.IMG_1888.jpg
את התיק הזה רכשתי באסוס, בנתיים הוא כבר הספיק לצאת מהמלאי, וזה חבל. התיק מכיל בקלות את כל מה שאני צריכה כדי להרגיש בנוח בטיסה. אבל הוא ממש לא היחיד ויש דומים לו כאן, כאן וכאן.
מחירו 26 יורו.

ומה בתוכו? הדברים החשובים ביותר!IMG_1847.jpg
דרכון – אין סיכוי שאצא לנסיעה בראש שקט אם לא אבדוק את נוכחותו בתיק לפחות 10 פעמים במהלך הנסיעה לשדה. חרדה סיטי, אוכלוסיה: אני. הוא לא מקושט בשום כיסוי או מגן מעניין, הבידוק הבטחוני תמיד מחרב את הכל עם המדבקות הכעורות שלו בכל מקרה.
ארנק – מסמכי הגירה, תעודות מזהות והכי חשוב – כרטיסי אשראי. אם לא עברתי בדיוטי פרי – לא טסתי.
טלפון נייד + מטען – על הנייד אין צורך להרחיב. לצלם תמונות, להתקשר לבן הזוג המתגעגע ולשרוף דקות ארוכות של המתנה בדפדוף באינסטגרם. את המטען תמיד אקח איתי, מהפחד שהמזוודה תמצא את עצמה בדרום אפריקה ואני אשאר בלי קשר וירטואלי לעולם הגדול שבחוץ.
טישו וחומר מחטא לידיים – מטוסים הם עסק מטונף ומלא בחיידקים. אפילו אני, שלא סובלת מרגישות יתרה לנושא הנקיון מקבלת צמרמורת מכל דבר במטוס. אחרי שראיתי איך מוחלף חיתול היישר על מגש האוכל למדתי לחטא אותו ברגע שאני מגיעה למושב.
עט – צריך תמיד ובכל מקום.
שפתון לחות לשפתיים וקרם ידיים – האוויר היבש במטוס לא מרחם עלי והספיקה לי טיסה אחת בלבד כדי ששני אלה תמיד יהיו איתי. הקרמים המוקטנים של L'Occitane  מושלמים לנסיעות.
אייפד ואוזניות – נטפליקס מאפשרים הורדה של תוכניות לאפליקציה ואני יכולה להמשיך בבינג' גם בטיסה! האוזניות כמובן גדולות ועוצמתיות, מקסימום ניתוק מכל הנוסעים.
משקפי שמש – טיסות בוקר מחייבות זוג אמין ואיכותי. לישון בשלווה, לצאת מהמטוס לשמש הישראלית המופלאה, משקפי השמש הם חובה.
את כל הפריטים הקטנים אני אורזת בתוך תיק בד קטן שהגיע כחלק מסט טיפוח של Caudalie ואני שמחה שהשכלתי לא לזרוק תיקים כאלה. כבלים, מסמכים וכל מיני פריטים קטנים שנוטים להתפזר בתחתית התיק, נארזים בתיקים מתאימים ואני לא צריכה להפוך את הכל כדי למצוא את הדרכון בפעם ה11.

טיפים לטיסות:
קחו איתכן צעיף גדול ורחב. אפשר להתכסות בו, לקפל כדי ליצור כרית או אפילו לכסות את הראש ולנמנם.
שתו הרבה מים (ותשגעו את מי שיושב לידכם עם הטיולים התכופים לשירותים).
בידקו היטב שכל החפצים שיצאו מהתיק גם חזרו אליו, עדיף לפני שמתחילים בנחיתה.

החופשה שלי מתחילה בעוד רגע ואני אעדכן על מעללי באינסטגם, עקבו אחרי : leannylev.

Advertisements

Worst January Ever

ינואר היה חודש אכזרי במיוחד. הוא התחיל באופן חיובי, חזרתי להתאמן בקביעות, הפסקתי לשתות אלכוהול, החשק לכתוב חזר וההלם מהמעבר ותחושת התלישות קצת נרגעו. הכל נראה טוב יותר וראיתי את עצמי מסכמת את החודש הראשון של השנה החדשה כמוצלח, בתקווה שיעיד על השנה שתהיה. ואז פרצו לי לבית.
נעדרתי שעה בסך הכל. בשעה המסכנה הזאת פרצו לבית שלי האהוב, זה שרק לא מזמן סיימנו לשפץ ולרהט, פתחנו ארגזים וסידרנו חפצים במקומם. בית שלקח לו חודשים ארוכים להרגיש שהוא שלי ושאני בטוחה בו. נכנסתי בדלת, לחלון פתוח לרווחה, מגירות הפוכות והבנתי שלראשונה בחיי – פרצו לי הביתה. היה לי ברור מידיית מה נלקח, עוד לפני שעליתי לקומה השניה וראיתי את ההרס בחדרים. הארון העתיק שעקרו את דלתו כדי לחסום את הכלבים, את כל החפצים הקטנים שלי זרוקים כמו זבל על הרצפה, את מגירות האיפור המבולגנות. את הקופסא הקטנה שהכילה את מה שיקר לליבי, לקחו. הסתובבתי בבית בהלם מוחלט וצרחתי במשך מה שהרגיש כמו שעה. השוטרים באו והלכו, התקווה לקבל משהו בחזרה הלכה איתם, הבית התמלא באנשי מקצוע שמיעצים על מצלמות, סורגים, אזעקות… הכל בשפה זרה, שפה שאני לא מבינה.
מאז עברו כמה ימים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות. אבל הזמן עושה את שלו ואני מניחה שבקרוב אוכל להשאיר את החוויה הזאת מאחורי ולהמשיך הלאה.
ואחרי הסיכום השלילי של ינואר 2017, אספר לכן על הדברים שנהניתי מהם בחודש שחלף, הם מעטים אבל איכותיים.

החורף הראשון שלי כאן באיטליה פינק אותנו בסופות שלגים, רעידות אדמה והפסקות חשמל. כל אלה השאירו אותי בבית מול סדרות בצפיית בינג'. זה התחיל ב"אנטומיה של גריי" שננטשה אחרי 11 עונות. כשהתחלתי לחשוב שאולי גם אני אחותה האבודה של מרדית' גריי הבנתי שהגיע הזמן לפרוש.1200x630bf את מקומה תפסה "How to get away with murder" המצוינת. דרמה משפטית סוחפת, עמוסת תככים, תהפוכות ומתח, מושלמת לצפיה ממושכת.

כריסמס אומנם נגמר אבל Lush  ערכו מכירת חיסול לפריטים שנשארו מהקולקציה החגיגית וכמובן שלא נשארתי אדישה לסבון הגוף Bubbly.img_1776 גם הצבע הכתום השמח וגם ניחוח ריבת ההדרים העוצמתי הנהדר הצליחו לגרש כל זכר לדכדוך החורפי. מקלחת רותחת, ספוג רחצה, פלייליסט כיפי והסבון הזה – סיומת מושלמת לכל יום!
8 יורו, לתענוג אמיתי.

אחרי שלל האירועים המשמחים שהביא איתו דצמבר (יום הולדת, יום נישואין, כריסמס, פסטיבלים…) היה לי ברור שבינואר אתנזר משתיית אלכוהול. עם כמה שנהניתי מכמויות יפות של יין איטלקי מופלא הרגשתי שהגוף שלי והעור שלי בפרט מבקשים הפסקה מכל השמחה הזאת. וככה החלטתי לנסות את Dry January.fp1259-simpsons-alcohol-poster לאורך כל החודש נמנעתי באופן מוחלט מאלכוהול וזה היה מאתגר. הרעיון לא נורמלי כל כך בעיני איטלקים שרגילים לשלב יין בכל ארוחה או מפגש חברתי, אבל אני לא נכנעתי וידעתי שאצליח להשלים את האתגר. לצערי לא הבחנתי בשיפור במצב העור והפצעים המשיכו לצוץ עד כדי התערבות של רופא העור אבל התחושה הכללית השתפרה. בינואר הבא אנסה לשלב באתגר גם סוכרים!

כשגרתי בתל אביב התלוננתי על חורף לח עם קור כזה שחודר לעצמות. החורף כאן שונה לחלוטין. הוא יבש מאוד, מה שהופך טמפ' כמו 1- לדי סבילות וכל מה שמעל 10 מעלות לחמים עד אביבי. החסרון היחיד – העור הופך ליבש מיידית ודורש כמויות אדירות של מוצרי לחות.IMG_1757.jpg Ahava הצילו אותי עם סט מצוין, שקיבלתי עוד בקיץ. Sea Kissed הוא ניחוח קליל, רענן, נקי וקיצי.
בסט שמן גוף, קרם גוף וקרם ידיים. הכוכב האמיתי כאן הוא כמובן השמן שגם נספג במהירות, גם מריח נפלא וגם מטפל ביסודיות ביובש. החסרון היחידי שלו הוא בקבוק הזכוכית הכבד. הוא אומנם נראה יפה ויוקרתי בבקבוק אבל לא אוכל לקחת אותו לשום נסיעה וזה חבל.
מחירו 129 ש"ח, מחיר מלא. אבל המבצעים בפארם לרוב כוללים גם את מוצרי החברה והופכים אותו לשווה במיוחד.
מחיר קרם הידיים 99 ש"ח ועבור קרם הגוף תשלמו 115 ש"ח. גם כאן, לא הייתי משלמת את המחיר המלא אלא ממתינה למבצעים. לחברה נוכחות יפה בדיוטי פרי, אולי אחזור מהביקור הקרוב בארץ עם סט נוסף, מנדרינה וארז נשמעים מסקרנים.

בינואר נהנתי לצפות לביקור המתקרב בארץ. ציפיה חיובית לגמרי עושה לי את זה ונהנתי לתכנן פגישות עם חברים ומשפחה, לחשוב איפה בא לי לאכול ומה היה הכי חסר לי. אומנם זהו ביקור קצת מאוד ואני מרגישה שאני צריכה לפחות חודש כדי לעשות את כל מה שבא לי, אבל יודעת שאהנה ללא הפסקה וכמובן אתעד את הכל בסטורי ובאינסטגרם: Leannylev. תל אביב, אני באה!

Lash Bash

בפוסט הקודם התייחסתי לדוגמית חביבה של מסקרה של שאנל, שלא סיפקה ביצועים מי יודע מה. אבל הדוגמית הקטנה הזו שכנעה אותי שזאת הדרך הטובה ביותר לנסות מסקרות, בעיקר יקרות יותר, ככה מתאכזבים קצת פחות.img_1645
בשדה התעופה המשעמם של רומא נתקלתי בדוכן חביב של חברת Benefit ובו ערכות  עם מגוון מוצרים מוקטנים  במחיר של קצת יותר מפריט בודד. עסקה שווה בסך הכל והזדמנות מצוינת לנסות מסקרות חדשות.

כשכתבתי על המסקרה  !They're Real בפעם הראשונה בפוסט כאן לא אהבתי אותה. היא לא עשתה שום דבר מרשים ובטח שלא היתה שווה 27.50 יורו. img_1606התגובות לא איחרו להגיע ולפתע הייתי מוקפת במעריצות מושבעות שניסו לשכנע אותי שהיא האחת. אני מאמינה לתמונות ובפוסט הזה אביא הוכחות חותכות וחד משמעיות שאת המסקרה הזאת יש להשאיר על המדף.
img_1622המברשת סיליקונית וקשיחה, שדורשת שימוש זהיר ביותר כדי להמנע מדקירה אכזרית וכואבת. פגשתי כבר טובות ממנה.
על הריסים מתקבלת מסקרה לא מרשימה במיוחד. %d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9c%d7%99לא אורך יוצא דופן, לא נפח מרשים, שום דבר שיצדיק את סימן הקריאה בשמה.
יחסית למסקרות שאינן מוגדרות עמידות במים היא מתעקשת קצת בהסרה, יתרון למי שמחפשת מסקרה עמידה יותר.

אבל Benefit לא מרימים ידיים ונותנים לי להתנסות בפריימר תואם They're Real Tinted Primer, בגוון חום. IMG_1615.jpgהפריימר מבטיח להכין את הריסים לקראת המסקרה, להפריד אותם ולגרום להם להראות מלאים וארוכים. %d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%a8בפריימר ניתן להשתמש גם כמסקרה למראה טבעי מאוד אבל לא לשם כך התכנסנו כאן.
לבדו הוא לא עושה דבר עבורי מלבד לצבוע את הריסים בחום, זה הכל.
%d7%a2%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%a8עם שכבת מסקרה תואמת הריסים נראים יותר מודגשים וארוכים אך עדיין לא מרשימים בכלל.
מסקרה 27.50 יורו + פריימר 26.50 יורו  = 54 יורו (!) למראה בינוני.

מסקרה משעממת נוספת היא ה BADgal Lash ואין בה שום דבר שמצדיק את השם השובב. IMG_1592.jpg
המברשת גדולה ומנופחת, לא מהאהובות עלי, שלא מצליחה לעטוף את הריסים ולהשתחל ביניהם.IMG_1598.jpg הפורמולה גם היא, לא יוצאת דופן. הריסים נראים מודגשים יותר אבל טבעיים מדי עבורי.
%d7%91%d7%93%d7%92%d7%9c24 יורו שישארו בכיס.

האחת והיחידה מכל הסט הזה שעלתה על הציפיות היא ה Roller Lash. img_1577
מברשת סיליקונית מדויקת וקמורה, צד אחד להעמסת מסקרה לנפח וצד שני לסירוק ואורך אמיתי. ריסים מלאי נפח, אורך ומראה דרמתי ומודגש. img_1585עומדת בגאון לצד מסקרות אהובות ונרכשה פעמים מאז הגודל המוקטן. היא קלה להסרה אבל לא מתפוררת, הגוון שחור עמוק ואני אמשיך לרכוש אותה בעתיד.
%d7%a8%d7%95%d7%9c%d7%a8מחירה 27.50 יורו, שווה את הכסף בהחלט.

אני נהנית לסקר מסקרות, להראות אותן בפעולה ולבחון את ההבטחות של המותגים. ספרו לי בתגובות, אילו מסקרות הייתן רוצות שאעמיד לבחינה?

Do you really need Chanel?

מותגי יוקרה מסובבים את העולם כולו. כולם רוצים פיסה מהעושר, מהאלגנטיות ומהפנטזיה. שוק הזיופים חי טוב מאוד בזכות ארנקים לא מספיק מלאים והרצון להרשים. וגם אני מריירת לי על תיקים יוקרתיים (לא, מייקל קורס זה לא יוקרתי), נעליים שעולות כמו שכירות חודשית בשד' רוטשילד ותכשיטים מסנוורים. אבל לא נולדתי קרדשיאן ואין לי מושג איזה ג'וב מביא מספיק כסף לכל זה, איפור יוקרתי הוא הדבר הקרוב ביותר לכל העושר הזה. IMG_1417.jpg
שאנל הוא אולי המותג המזוהה ביותר עם יוקרה. הלוגו הנצחי, התיקים האלמותיים, ילדות וכלבים הנושאים את שם משפחתה של קוקו המייסדת. אני לא בדיוק המעריצה המושבעת, או מעריצה בכלל ולא שותפה לסגידה למותג, אבל לדגום איפור אני מוכנה תמיד.IMG_1357.jpg

שפתוני Rouge Allure Ink סקרנו אותי ברגע שג'פרי סטאר סקר אותם בערוץ היוטוב שלו ואני חיכיתי בסבלנות שיופיעו בפרפומריה הקרובה אלי. כן, אני קונה בפרפומריה, כמו בשנות ה-90, המקומיים מעדיפים עסקים קטנים על פני רשתות ענק.
הגוון הנבחר הוא 140, Amoureux, ניוד וורדרד וטבעי.IMG_1374.jpg
הקולקציה החדשה מתוארת כשפתון מאט נוזלי ומבטיחה פורמולה עמידה, עם מרקם חלק, במריחה דומה לגלוס וגימור קטיפתי.
האריזה יפה והולמת שפתון יוקרתי, זכוכית חלבית כבדה עם אפליקטור מצוין. השפתון נמרח בקלות, הפורמולה חלקה וג'לית, קלילה וכמעט לא מורגשת על השפתיים.IMG_1378.jpg בניגוד לשפתונים עמידים היא לא מייבשת את השפתיים כלל והיא יכלה להיות באמת מושלמת! רק שהשפתון הזה לא עמיד כלל. המילה "Ink", שכלולה בשמו, מטעה ובגדול. לשפתון עמידות של כל שפתון ממוצע, עד 4 שעות ללא ארוחה, הוא משאיר סימנים על כוסות, משאיר סימני נשיקה על בן הזוג… משאיר סימנים על הכל.
חסרון נוסף, השפתון לא מספק גימור מאט אטום באמת. הגוון שברשותי לא נותן כיסוי אחיד כמו שאני רגילה עם שפתונים נוזליים אחרים והפורמולה לא מאפשרת הנחה נוספת כי הוא לא מתקבע כל כך.IMG_1382.jpg בגוון הספציפי הזה זה נסלח כיוון שהוא דומה מאוד לגוון הטבעי של השפתיים שלי, עם אחרים הייתי בוחנת את העניין יותר לעומק.
רוצות חסרון נוסף? המחיר. בארץ לא מתביישים וקרועים ללא רחמים את הכיס: 240 ש"ח. את שלי רכשתי ב 31 יורו, שזה כ 124 ש"ח. למה ישראליות משלמות יותר? כי אין גבול לחזירות. פשוט ככה. אם נוריד את הלוגו ואת האריזה היוקרתית הוא בקושי שווה את המחיר האיטלקי. הפורמולה הנעימה ומלאת הלחות היא הדבר היחיד שמציל אותו מסקירה שלילית לגמרי.

אני לא מסקרת דוגמיות, הן קטנות מדי, לא מצטלמות טוב ולרוב קשה להבין ממספר שימושים מועט אם המוצר שווה באמת. אבל עם המסקרה Le Volume De Chanel הכל היה ברור כבר בשימוש הראשון: היא משעממת.IMG_1404.jpg
החברה מתארת אותה כמסקרה חדשנית שמעניקה נפח ואורך כבר בשכבה הראשונה. אני מתארת אותה כמסקרה ממוצעת מינוס, עם נפח טבעי ואורך סביר. IMG_1408.jpgהמברשת נוחה וסיליקונית אבל התוצאה לא שווה אפילו חצי מ24 היורו שהיא עולה.IMG_1502.jpg יש טובות ממנה, תראו את Essence לדוגמה, כאן.

אבל לפעמים מגיעה גם מילה טובה והבסיס המפורסם  Vitalumiere Aqua הרוויח אפילו כמה מילים טובות.
היתה תקופה ביוטוב שכל מה שדיברו עליו היה הבסיס הזה. כולן כולל כולן השתמשו בו והיללו. אני נזכרתי לנסות אותו רק עכשיו, לא טרנדית בעליל. IMG_1383.jpg
הבסיס מבטיח כיסוי קל עד בינוני, פורמולה קלילה ועור מואר במראה טבעי + SPF 15. הכיסוי שלו באמת קליל, את האקנה ההורמונלי החדש שלי הוא לא מכסה אפילו לא במעט אבל לאזורים שלא נפגעו במהומות ההורמונים הוא העניק מראה רענן, אחיד ומאוד טבעי. המרקם בלתי מורגש על העור ויתאים לבעלות עור מעורב, רגיל, נוטה ליבש או נוטה לשומני, שום דבר קיצוני ויוצא דופן. הגימור לא מאט, גם לא זוהר, אלא מואר ורענן, כמו עור מטופח בפרסומות. img_1395
את המוצר צריך לנער ביסודיות לפני השימוש ואת התוצאה הטובה ביותר השגתי בהנחה עם ספוגית לחה על עור שפונק ב Strobe Cream כפריימר. הוא מתפקד יפה גם בהנחה עם מברשת ואפילו אם הנחתי אותו עם האצבעות הוא עדיין נראה טוב.
הגוון המתאים עבורי הוא 10 Beige, הבהיר ביותר שמוצע בליין, עם תת גוון צהוב. ההתאמה שלו מושלמת, הוא לא צהוב מדי, חיוור בדיוק במידה הנכונה ואני אחזור וארכוש אותו שוב ושוב, למרות שאינו מספק כיסוי מוחלט, ולו רק בגלל הגוון המדויק.
מחירו 35 יורו, שווה כל אגורה.

IMG_1526.jpgאז האם באמת אנחנו זקוקות לשאנל בתיק האיפור? לא ממש. ישנם מוצרים ממותגים פחות שיודעים לעשות את העבודה בחלקיק מהמחיר, אבל הלוגו הוא לנצח. אנסה מוצרים נוספים, גם של חברות יוקרתיות אחרות ואמשיך לעדכן.

Back in business

זאת קלישאה איומה להתחיל פוסט בלהגיד כמה זמן ישבתי מול מסך ריק וחשבתי איך לפתוח אותו. ברגעים כאלה אני תמיד מדמיינת את עצמי מינימום דר' גריי (או קרי ברדשאו ברגעים של חישה קשה) במונולוג מלא תובנות ותחכום. בתחום התובנות כמו תמיד אין לי מה להציע והתחכום… מה איתו?
עברתי לאיטליה לפני חצי שנה. עדיין מסתגלת, עדיין אין לי מושג מה לעשות עם עצמי ונבהלת עד מאוד מכך שכל הדלתות פתוחות וזה הזמן להגשים חלומות. אולי קודם צריך לחלום חלומות? אז הבלוג ישב לו בשקט בצד, מדי פעם ניגן על המצפון שלי שהגיע הזמן לספר משהו, להראות משהו, לחזור חזרה לעניינים. עד כה כל מה שעסקתי בו היה איפור וטיפוח, דברים שהבנתי בהם, שעיניינו אותי ועיניינו גם אחרות. מאז שהבלוג קצת נזנח גם הענין שלי בכל החפצים קצת הצטמצם, הכפר לא בדיוק עושה חשק לאיילנר חד ושפתון זועק וגם הקוראות לא התעניינו יותר. אולי זה הזמן לשינוי? אולי השחרור מכבלי היח"צ שהכתיב קצב מסוים יביא איתו איזה פריחה ביצירתיות? אין לי מושג. בנתיים אני כאן, בבלוג, במקביל הצצות ליומיום שלי ולחיי הכפר החורפיים תוכלו לראות באינסטגרם שלי ובסטורי: Leannylev.

אז נכון שהכפר והטבע מוציאים לי את החשק להשקיע בהופעה החיצונית שלי ואני חיה בתוך מעיל פוך גדול, מגפי אגג וסווטשרט, אבל כריסמס רבותי! כריסמס! ולמרות שסנטה בכל פינה אין לי טיפת חשק לשפתון אדום, תנו לי גוונים כהים, כיאה לימים שהופכים ללילות כבר ב4 אחר הצהרים.
באינסטגרם שלי כבר ראיתן את התמונה החורפית שכל בייסקית חייבת לעצמה, עיניים בורקות שמציצות מתוך קפוצ'ון פרוותי.img_20161111_111310 השפתון שכאן זכה להרבה מחמאות והוא שייך לחברת Ofra הנהדרים. גוון Hypno (לסקירה) ליווה אותי חודש שלם, לפחות פעמיים בשבוע עד שפתאום נגמר. שפתון נוסף אין לי ופניתי למגירת השפתונים שלי לחפש גוונים נוספים שיחממו לי את החורף. בחרתי בגוון Matte Lord של חברת Ilmakiage  ובגוון Burnt Violet של חברת MAC מליין השפתונים החדש Liptensity.img_1227
עוד לפני שקיילי וג'פרי וכל העולם בעצם, דחפו שימר לתוך השפתונים העמידים שלהם, Ilmakiage הוציאו את השפתון העמיד Matte Lord. המילה "מאט" לא באמת מתאימה לו וזה בגלל שימר עדין ויפה במיוחד בגוון זהוב שהוא מכיל. הפיגמנט מעולה והשפתון לא דורש יותר משכבה אחת בהנחה, לא מייבש מדי את השפתיים (בכל זאת שפתון עמיד) ומגלה עמידות ממש טובה.img_1322 השפתון המועדף עלי לימים שבא לי שפתיים כהות באמת ויש לי סבלנות להשקיע במריחה מדוייקת במיוחד.
129 ש"ח.

IMG_1251.jpg
ליין השפתונים החדש של MAC תקף אותי מכל עבר בכל מדיה חברתית. 24 גוונים שנוצרו מתוך שיתוף פעולה עם מורין סיברג, אישה שמסוגלת לראות פי 100 יותר גוונים מאשר אדם רגיל, שזה גימיק מגניב למדי. אני כמובן רציתי את כל הגוונים אבל תקציבית ( 115 ש"ח לשפתון) וגיאוגרפית (אין שום חנות של המותג באזור המגורים שלי) הסתפקתי בגוון בודד אחד, Burnt Violet.
האריזה קנתה אותי, אוהבת את המראה השונה משאר השפתונים של החברה ואת הגוון שמוצג ישירות עליה. השפתון עצמו דרש הסתגלות.
הקולקציה החדשה הבטיחה לנו פיגמנט עוצמתי שכמותו לא ראינו עד כה, אני מרגישה שפיגמנט כזה וטובים ממנו פגשתי כבר בעבר, אפילו אצל MAC עצמם. גם הפורמולה הצליחה לבלבל אותי בהתחלה. בהנחה הראשונה על השפתיים, השפתון קשה ושעוותי, הוא מושך את העור העדין ונראה לא אחיד בצורה ניכרת. אם מחממים אותו תחילה על היד ואז מניחים הוא ג'לי, רך ונעים למריחה. בעלות השפתיים היבשות, שגם ככה נזהרות עם שפתונים כהים שמדגישים כל קילוף, לא תאהבנה את הגוון הזה. הוא שקע בחריצים ולמרות כל נסיונותי לסלק את היובש עם פילינגים ולחות הוא עדיין הדגיש את מה שראוי להסתיר. לאחר מספר ימים של טיפוח יסודי השפתון נראה טוב יותר.IMG_1310.jpg הגוון הספציפי הזה לא מעניק כיסוי מלא ואטום וקל יותר להסתפק בשכבה עדינה למראה מוכתם מאשר להאבק עם עוד שכבה ועוד שכבה כדי להשיג מראה לא באמת אחיד. השפתון לא מעניק לחות אבל מנגד גם לא מייבש את השפתיים ומצליח להראות מכובד ונעים לעין גם אחרי שעות ארוכות. ואיכשהו, למרות כל החסרונות שלו בעיני, אני עדיין אוהבת להשתמש בו. שכבה דקיקה, לפעמים אפילו עם טפיחות אצבע, למראה שפתיים מוכתמות, בול לעונה שבה כל ערב מתחיל ונגמר בכוס יין נהדרת.